בדיקות גנטיות הן עסק משתלם מאוד וראה מספר המכונים ההולך ומתעצם עבור בדיקות אלו.
עד היום לימדו אותנו לחשוב שהגנים שלנו או המטען התורשתי הוא זה שיחרוץ את גורלנו. היום עולמנו מלא בבדיקות גנטיות. החל מבדיקות גנטיות בזמן ההיריון וכלה בבדיקות גנטיות שינבאו לנו אם נחלה במחלה כזו או אחרת שמוטבעת בשרשרת ה-DNA שלנו, אותה ירשנו מהורינו ואנו מרגישים חסרי סיכוי מול הגנטיקה שלנו. אם הבדיקה הגנטית סימנה לנו מחלה אזי בוודאות אנו נחלה בה ובינתיים ימינו עלי אדמות בריאים – קצובה.
בריאותנו ויש הטוענים גם משך חיינו – נקבעות על ידי המטען התורשתי שעמו באנו לעולם, ולפיכך יכולתנו להשפיע עליו היא מוגבלת מאוד עד בלתי אפשרית. המשפט"אלה הגנים שלנו ואין הרבה מה לעשות" הוא משפט השגור בפי רבים, ולצערי לא פעם גם בפיהם של אנשי מקצוע. אז זהו, שזה לא בדיוק כך. הדטרמיניזם של המדע שקובע שהגנים ורק הם אחראים לבריאותנו אינה מדויקת. יש לנו מידה גדולה שלשליטה כיצד יתבטאו התכונות הגנטיות שלנו.
אפיגנטיקה
זהו תחום בביולוגיה העוסק בתפקוד הגנים שאינם כרוכים בשינוי רצף ה DNA עצמו. מדע זה עוסק ביכולת הסביבה התאית להשפיע על ביטוי של גן זה או אחר.
פירוש: epi – מעל, מחוץ (מיוונית) , כלומר: יש משהו נוסף בסביבת ה- DNA או מעליו שמשפיע על הביטוי של גנים, על כיבוי או הדלקת גן מסוים מבלי שיהיה שינוי בגנים עצמם. בשנים האחרונות מתבררת חשיבותה הרבה של האֶפִּיגֶנֶטִיקָה, כלומר חומרים שנקשרים ל-DNA או לחומרים אחרים בתא, ומווסתים את השפעותיו של החומר הגנטי על חיינו.
חלקים גדולים מה-DNA הם הוראות לייצור חלבונים, והשינויים האפיגנטיים קובעים אילו חלבונים ייצר התא בכל רגע ובאיזו כמות. בדרך כלל, גן "פעיל" הוא גן שהחלבון המקודד בו אכן מיוצר בפועל בתא. כשמנגנוני בקרת הגנים בתא משתיקים את הגן, החלבון לא נוצר.
הגוף זקוק לגנים ליצירת חלבונים. החלבונים משפיעים על ההרכב והתפקוד של כל תא, רקמה ואיבר,ושל כל מערכות הגוף. חלבונים רבים הם אנזימים, שלהם תפקידים חשובים בחילוף החומרים; האנזימים מאפשרים לגוף לייצר אנרגיה ממזון, ולהילחם ב"פולשים" מזיקים כמו חיידקים ווירוסים – באמצעות המערכת החיסונית ועוד.
גורמים סביבתיים שונים שעלולים להשפיע על הביטוי של הגנים שלנו: עשן סיגריות, זיהום אוויר, אלכוהול, תזונה לקויה, חסרים תזונתיים, חשיפה רבה מדי לשמש, זיהומים, דלקות, חוסר איזון הורמונלי, אורח-חיים לא בריא, מתח נפשי/רגשי, וחשיפה לכימיקלים.
כלומר: אופן ההתבטאות של הגנים הוא "גמיש", ולכן נטייה גנטית למחלה מסוימת – לא תגרום בהכרח להתפתחות המחלה אם נלמד איך אנו יכולים להשפיע על הסביבה הגנטית שלנו.(3)
נטייה משפחתית למחלות לב – סיפור מקרה
יש לי מטופל שהגיע אלי לטיפולי דיקור בעקבות כאבי רגליים שנובעים מהתקף לב שקיבל. שוחחנו כמה פעמים והוא סיפר לי כי אביו מת כשקיבל התקף לב בגיל צעיר יחסית (בשנות ה-40 לחייו) והמטופל שלי במילותיו טען שהגנים שלו כשל אביו והוא חיכה שגם ההתקף לב שלו יגיע… רק שטרם הגעתו של אותו התקף לב הבחור עישן ואכל מכל הבא ליד כולל תזונה עתירת שומן מהחי והנה לא פלא – הגיע ההתקף לב "לו ציפה" בשנות החמישים המוקדמות של חייו.
האם אפשר היה לשנות את גזר הדין? קודם כל נתחיל בחשיבה חיובית: "מה שקרה לאבי לא יקרה לי" ומכאן נשנה דברים נוספים באורח החיים שלי: להפסיק לעשן לאכול תזונה עשירה בפרות וירקות, להפחית שומן מהחי וכדו". כך תוכל האפיגנטיקה לשנות את הסיפור המשפחתי שלי.
BRCA 1 & BRCA 2
עפ"י הסטטיסטיקה, הסיכוי לחלות בסרטן השד והשחלות במהלך החיים, לנושאות את המוטציות בגנים המדכאים סרטן BRCA 1 & BRCA 2 הנה 82%. (1)
הסיכון לסרטן השד בסביבות גיל 50 בעולם המערבי בקרב נשים הנושאות גנים עתירי סיכון (BRCA 1 & BRCA 2) אצל נשים שנולדו לפני 1940 הנו 24%, אבל אצל נשים שנולדו אחרי שנת 1940, מטפס הסיכון ל-67%. (2) כמו כן, ראו שפעילות גופנית ואי השמנה בגיל ההתבגרות השפיעו על איחור משמעותי בהתפרצות הסרטן בגילאים מאוחרים יותר.
השאלה המתבקשת הנה מה השוני בין לפני 1940 לעומת אחרי שנת 1940? הרי הגנים נשארו זהים. התשובה המתבקשת הנה הסביבה הגנטית. משהו בסביבה הגנטית לאחר שנת 1940 גורם לשכיחות סרטן גבוהה יותר אצל נשאיות הגנים BRCA 1 & BRCA 2 (כמו-כן שכיחות כל סוגי הסרטן באוכלוסייה הכללית גדלה).
כלומר הסביבה הגנטית לפני שנת 1940 הייתה סביבה נוגדת סרטן ביחס למה שיש היום. בטבלה למטה אתייחס לתזונה בלבד כגורם משפיע על הסביבה הגנטית.
תזונה לפני 1940 | תזונה אחרי 1940 |
סוכרים מורכבים, קמח חיטה מלא | סוכרים פשוטים, קמח לבן |
בשר אורגני מחיות שניזונות מעשב | בשר מגידול תעשייתי |
שמנים בכבישה קרה | שמנים מזוקקים עשירים באומגה 6, שימוש בשמנים מוקשים או מוקשים חלקית כמו: מרגרינה |
מוצרי חלב מפרות הניזונות מעשב | מוצרי חלב מפרות בגידול תעשייתי |
ביצים מלולים של תרנגולות חופש | ביצים מלולים תעשייתיים (תרנגולות ניזונות מפולי סויה ותירס מהונדסים גנטית) |
חקלאות אורגנית | שימוש נרחב בכימיקלים לחקלאות ובהתאם לזאת פרות וירקות מרוססים. |
מים נקיים | מי שתייה מזוהמים בניטרטים וקוטלי מזיקים (שיירים חקלאיים) |
אוכל ביתי | אוכל מעובד – עשיר במלח, סוכר ושמנים מזיקים |
מלבד השינויים במזוננו היו שינויים נוספים לרעה כמו: זיהום אוויר, עשן סיגריות, מזהמים ביתיים וסביבתיים לעומת סביבה נקייה יותר.
כמו-כן בעולם המערבי אנו חשופים לסטרס יותר ממה שנחשפו בעבר.
מסקנה:
אפשר לשנות את הגורל הטבוע בגנים שלנו אם נדאג לסביבה גנטית מתאימה
(1) http://science.sciencemag.org/content/302/5645/643
(2) https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14576434
(3) https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1365-3040.2010.02186.x