יום אחד קיבלתי טלפון ממטופלת שלי ששאלה אותי אם אוכל לטפל בבתה, שלקתה בפאציאליס מיד לאחר לידת בנה הבכור. עניתי "כן". "העניין מאוד דחוף" הוסיפה וכך הופיע אצלי בתה מיד עם שחרורה מבית החולים. אורית (שם בדוי) הגיעה אלי מפוחדת ומתוסכלת מכך שחצי פנים שלה משותקות. "אני לא יכולה לחייך והעין שלי אינה נסגרת " אמרה, היה פה פרדוקס מצד אחד השמחה הגדולה בלידתו של בנה בכורה ומצד שני התביישה לצאת מהבית ולדבר עם חברים שיבחינו בשיתוק במחצית פניה. חרדה גדולה חוותה במחשבה על אירוע ברית המילה המתקרב שבו תצטרך לחשוף את פניה בפני קרובי משפחה וחברים.

בבית החולים נאמר לאורית שהיא יכולה לסבול חצי שנה ואף יותר מהפאציאליס. הסברתי לה בפגישתנו הראשונה, כי ייתכן שלא יהיו תוצאות כבר מהטיפול הראשון כי המצב עדיין מתפתח אבל זה ישתפר בפחות מחודש ימים. הסברתי גם את היתרון בטיפול בפציאליס כבר בשלבים המוקדמים. שכן טיפול מוקדם בשיתוק עצב הפנים ירפא את המצב מהר יותר.

4 טיפולים משולבים של דיקור ומגע הצליחו להחזיר לאורית (שם בדוי) את החיוך המלא לפנים ולהבריא את הצד הימני המשותק בפניה.