דיכאון וחרדה

זה נורמלי שנחוש לפעמים עצובים ואף מאוכזבים לאור נסיבות החיים. כמו שיש נקודות שפל יש גם נקודות אור בהן מצב הרוח מתרומם ואנו הופכים שמחים. אולם אצל אנשים הסובלים מדיכאון, מצב הרוח הירוד מתמיד ונמשך לאורך זמן: במשך שבועות, חודשים ואף שנים. במידה ויש גם איבוד עניין, הימנעות מפעילויות מהנות, ירידה או התגברות התיאבון, חוסר או עודף שינה, אטיות בתנועה, עייפות וחוסר אנרגיה, ירידה בהערכה העצמית או רגשי אשם, קשיים בריכוז ובחשיבה ומחשבות אבדניות … יתכן ומדובר בדיכאון.

הפרעות חרדה ודיכאון נוטות לעתים קרובות להופיע יחד אצל אותו אדם. הסובלים משתי ההפרעות יחד מאופיינים ע"י פגיעה קשה יותר בתפקוד ובאיכות החיים. שכן החרדה מתאפיינת במתח, חוסר מנוחה וקושי בריכוז הנובעים מדאגה. כמו-כן, ישנם התקפי חרדה המופיעים בפתאומיות – האדם חושש שמא דבר נורא עומד להתרחש, או שהוא עומד "להשתגע" וחווה תופעות פיזיולוגיות כגון דופק מואץ הגורמים לו לחשוב שמדובר בהתקף לב.

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), דיכאון הינו הסיבה מס' 1 לחולי ולחוסר תפקוד מבחינה עולמית. הבעיה משפיעה על מיליוני אנשים בעולם ואחוז הסובלים מדיכאון וחרדה ממשיך לטפס למעלה. סקר של משרד הבריאות מ 2012 מגלה ש-14% מהישראלים דיווחו על דיכאון במהלך חייהם, ו-8% נוספים דיווחו על חרדה. בעיות נפשיות של דיכאון וחרדה הפכו לאפידמיה של החברה המערבית. בארה"ב 1 מתוך 10 אמריקאים סובל מדיכאון ומספר לא מבוטל של אנשים סובלים מחרדה. אסור להתעלם מהפרעה זו אלא לטפל בה מיד שמזהים אותה.

מדוע אנו לוקים בדיכאון?

הגישה התזונתית:

למעט אנשים יש מודעות לגבי הקשר בין תזונה לדיכאון ויותר מיחסים את מקור הדיכאון כנפשית אמוציונלית. אבל אצל אדם הסובל מדיכאון אפשר למצוא דפוסי אכילה של תיאבון לקוי, דילוג על ארוחות ורצון לדברי מתיקה. (יש והסובלים מדיכאון שיכולים לפתח אכילה אובססיבית.) מכאן שאפילו אם הדיכאון מקורו אירוע טראומתי, הרגלי התזונה הלקויה יחמירו ויאריכו את הזמן בו נסבול ממחלה נפשית.

מחקרים אודות תרפיות בתזונה למחלות נפש שונות התבצעו בשנים 1970-1990, אבל לא נמשכו בשל מגבלות כספיות. תרפיות בתזונה נזנחו ונשכחו בשל חוסר עניין של חברות התרופות לממן אותם שכן אי אפשר לרשום על זה פטנט. במקום זה, חברות התרופות ערכו מחקרים קליניים על תרופות סינטטיות שיכלו לכתוב עליהן פטנט ולמכור אותן. אבל אותן תרופות הנן בעלות תופעות לוואי.

אנו שוכחים שאנו חלק מהטבע ואנחנו כאורגניזם צומחים ומשגשגים כאשר המים נקיים, האוויר נקי, והסביבה והמזון שלנו נקיים מרעלים. המזון שאנו אוכלים מלא ברעלים שונים: מונוסודיום גלוטמט, אספרטיים, צבעי מאכל מלאכותיים, מלח וסוכר לבן. עוד יותר גרוע היא צריכה של מזון מעובד לו מוסיפים כימיקלים כדי להאריך את חיי המדף ולגרום לכך שצורתו של המוצר תהיה אטרקטיבית לעין. לעשות קוסמטיקה לאוכל אפשר לקרוא לזה – הוספת שמנים מזוככים, טעמים וצבעים מלאכותיים וכן כמות לא מבוטלת של מלח וסוכר כדי ליצור מוצר עם חיי מדף ארוכים, יפה לעין וטעים. כמו-כן מזוננו עשיר בחומרי הדברה וכימיקלים אשר משתמשים בהם בחקלאות המודרנית, שימוש בהנדסה גנטית בחקלאות, חיות משק שמגיעות לצלחת שלנו מקבלות הורמונים, אנטיביוטיקה וחומרים סינתטיים שונים.

מצד שני ישנו חסר בחומרי הזנה בגופנו משום שהמזון חסר בשומנים בריאים (כמו אומגה 3), ויטמינים, אנזימים ויסודות קורט הדרושים לגופנו. כך שתזונה הלוקה בחסר ומועשרת בחומרי הדברה וכימיקלים שונים הנה היסוד להרבה מחלות שונות כולל סרטן ומחלות אוטו-אימוניות שונות. אפשר לומר שהעלייה הדרמטית בדיכאון וחרדה הנם גם כן סימפטום של הקדמה וההתפתחות בתעשיית המזון.

מחקרים התומכים בגישה התזונתית:

במחקרים על אנשים שסבלו מדיכאון נמצא כי הם סובלים מרמות נמוכות של חומצה פולית וויטמין B-12. הקשר בין דיכאון ורמה נמוכה של ויטמינים אלו נמצא במחקרים על האוכלוסייה הכללית. רמות נמוכות של חומצה פולית מסבירות גם תגובה ירודה לטיפול בתרופות נגד דיכאון והוספה של חומצה פולית מצביע על תגובה יעילה יותר לתרופות נוגדות דיכאון (2).

במחקר שנעשה בארה"ב על 8,773 איש בגילאים 15 -39 שנים נמצא קשר ישיר בין רמות נמוכות של ויטמין D בדם לדיכאון (3).

במחקר מבוקר כפול סמיות אודות השפעת ויטמין C על חולים שסובלים ממניה דפרסיה נמצא שמתן של 3 גרם ויטמין C ליום הועיל למניה ולדפרסיה (5) .

חומצת שומן – אומגה 3 להזנת המוח

המוח הוא חלק מגופנו. בדומה לתאים של כל האיברים האחרים, תאי המוח מחדשים את מרכיביהם באופן תמידי. לכן תאי המחר עשויים ממה שאנו אוכלים היום. שני שלישים של המוח מורכבים מחומצות שומן. אלה הם המרכיבים הבסיסיים בממברנת תאי העצב בכל אזורי המוח והגוף. אכילה של חומצות שומן צמחיות רב בלתי רוויות כמו אומגה 3, שהן נוזליות בטמ"פ החדר, מובילה למעטפות תאי מוח גמישות יותר ומועילות למצב הכללי של תאי המוח.

במטה אנליזה שכללה 15 מחקרים שונים, בדקו את היעילות של תמצית מטוהרת של שמן דגים (eicosapentaenoic acid-EPA) בטיפול בדיכאון מג'ורי. עפ"י התוצאות מינונים של 200 – 2200 מ"ג EPA ליום היו יעילים לדיכאון מג'ורי (20).

במחקר אחר, הראו שמתן של 3 גרם ליום של חומצת שומן אומגה 3, תרמה לירידה משמעותית ברמת החרדה אצל מטופלים. (21).

מקורות טובים לאומגה 3: דג מקרל, הרינג, טונה, אנשובי, סלמון, סרדינים, זרעי פשתן (אפשר לאוכלם כמו שהם או טחונים או קלויים קלות), שמן פשתן, אגוזי מלך, רגלת הגינה, תרד, אצות ים, זרעי צ'יה, ספירולינה וגרגר הנחלים.

אירוע טראומתי הינו הגורם המכריע לדיכאון וחרדה

עפ"י מחקר גדול שנעשה באנגליה על יותר מ- 32,000 איש בגילאים 18 – 85, נמצא כי אירוע טראומתי בחיינו הינו הגורם מספר אחת והמכריע שגורם לדיכאון וחרדה. כאשר היסטוריה משפחתית של מחלות נפש, הכנסה ורמת השכלה משתרכים מאחור(1). הדרך בה אנו חושבים על, מתמודדים עם אותם אירועים "מלחיצים" הינה אינדיקציה לרמת החרדה שנחוש. בעוד איננו יכולים לשנות את ההיסטוריה המשפחתית, או את נסיבות חיינו, אנו יכולים לשפר את הדרך בה אנו חושבים וללמוד אסטרטגיות של חשיבה חיובית כדי להוריד את רמת החרדה.

דיכאון וחרדה – חוסר איזון של חומרים במוח.

את התאוריה הזו שדיכאון נגרם מחוסר איזון כימי במוח, שמענו כמה וכמה פעמים ואף אני כנציגה רפואית לשעבר, הצגתי אותה בפני הרופאים, אולם תיאוריה זו הנה גימיק שיווקי של חברות התרופות לעודד את השימוש בתרופות נוגדות הדיכאון. בהנחה שקיים חוסר איזון כימי של סרוטונין במוח הרי התרופות נועדו לתקן זאת. אולם תיאוריה זו אינה מדעית. אז מאיפה זה מגיע?

התאוריה של רמות נמוכות של סרוטונין הגיעה לאחר שהבינו כיצד התרופות עובדות במוח. כאשר התאוריה הזו הסבירה כיצד התרופות מתקנות בעיה כלשהיא. אולם כבר ב-1983 קבע ה- (The National Institute of Mental Health (NIMH שאין כל הוכחה שיש בעיה ברמות הסרוטונין של אדם מדוכא והתאוריה על סרוטונין אינה מדעית ואינה נכונה אבל ברגע שאנחנו לוקחים תרופות נגד דיכאון מסוג SSRIs אנו חוסמים את הקליטה החוזרת הנורמלית של הסרוטונין.

איך עובדות תרופות נגד דיכאון SSRI (מעכבי ספיגה סרוטונין בררניים):

סרוטונין הינו מוליך עצבי ונחשב כתורם למצב רוח טוב והרגשה טובה. הנוירונים, תאי העצב, מדברים אחד עם השני ע"י שחרור כימיקלים מתא אחד שנקלטים ע"י תא אחר, אשר ישחרר כימיקלים שונים לתקשר עם התאים סביבו. תרופות מסוג SSRIs חוסמות את הספיגה החוזרת של הסרוטונין. וע"י כך משאירות את הסרוטונין במרווח הבין תאי לאורך זמן ארוך יותר לתקשר עם תאי העצב.

רובו של הסרוטונין בגופנו נמצא מחוץ למערכת העצבים המרכזית (CNS) ומחוץ למוח. סרוטונין מווסת מערכות שונות בגופנו הכוללת: פעילות קרדיווסקולרית (לבבית), תנועתיות במעיים, השהיית השפיכה, שלפוחית השתן וטסיות הדם (6). כאשר אנו חוסמים את הפעולה התקינה של הסרוטונין אנו מפריעים לתפקוד הנורמלי של מערכות שונות בגוף.

יעילות מול תופעות לוואי בשימוש ב SSRIs.

בתקופתנו, כאשר אחת התרופות הנרשמות ביותר במערב הינן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מסוג SSRIs והרופאים מחלקים תרופות נגד דיכאון וחרדה כמעט כמו שמחלקים סוכריות (בזכות חברות התרופות שחינכו אותם לרשום SSRIs כמעט לכל מי שנחשד כסובל מדיכאון וכן בשל מגבלת זמן הייעוץ שיש לרופא עם המטופל שלו והנגשת המרשמים לרמה של רופא משפחה ולא פסיכיאטר בלבד)

מחקר מסוג מטה אנליזה שהתפרסם ב-2017 וכלל ניתוח של 131 ניסויים אקראיים, מבוקרים פלסבו הכוללים 27,422 משתתפים הלוקים בדיכאון מז'ורי. המסקנות ממחקר מקיף זה שלמרות שהושגה הטבה בסימפטומים של דיכאון באנשים שנטלו SSRIs מול פלסבו (לפי מדד HDRS- Hamilton Depression Rating Scale), מבחינה קלינית לא הייתה הטבה משמעותית וכל המחקרים שנכללו לקו בסיכון גבוהה להטיית המחקר. כמו-כן, השימוש ב SSRIs הגדיל באופן משמעותי את הסיכון לתופעות לוואי חמורות ופחות חמורות.(7) המסקנה היא שתופעות הלוואי עלו על היעילות המעטה שהשיגו התרופות מסוג SSRIs.

תופעות לוואי הנובעות משימוש בתרופות נגד דיכאון (SSRIs):

מחשבות על התאבדות והתנהגות אובדנית ואלימה. הסיכון להתאבדות עשוי להיות מוכפל כשאתה לוקח SSRIs. הקשר בין התאבדות ותרופות נגד דיכאון הנו משמעותי ועל כן מופיע בעלון של תרופות אלו אזהרה מפני התאבדות. (9).
סכרת: הסיכוי לפתח סכרת גבוהה יותר אם אתה נוטל תרופות נגד דיכאון.(10)
שיבוש במערכת החיסון: (11) לקיחת SSRIs מעכבת T CELLs ו TNF.
עצמות שבירות יותר עם נטילת התרופות נגד דיכאון (13).
סיכוי גבוהה יותר ללקות בשבץ. (14)
השמנה-בשימוש לאורך זמן.(8)
גמילה קשה ודיכאון קשה יותר כאשר מנסים להפסיק נטילת ה SSRIs , מעכבי ספיגה סרוטונין בררניים.(8)
בעיות בתפקוד המיני (עפ"י מחקרים קליניים עד כ 75% מהנוטלים תרופות אלו לאורך זמן) (8).
הפרעות בשנת לילה.(8)
ישנו קשר בין השימוש ב SSRIs לסיכון לחלות בסרטן השד. (12)
סיכון גבוהה יותר של מומים מולדים כתוצאה מנטילת SSRIs. מעכבי ספיגה סרוטונין בררניים (15)
מניה דיפרסיה (24)

סיפור מקרה: מטופלת שלי שנוטלת תרפה ממשפחת ה-SSRI במשך שנה., שכחה ליטול במשך יומיים את התרופה ורק שהתעוררו תופעות לוואי כמו: בחילה, שלשולים, בלבול, חוסר ריכוז, קושי לישון והרגשה כללית רעה הבינה שבעצם שכחה ליטול את הכדור. היא הגיעה לטיפול דיקור בשילוב רפלקסולוגיה במצב מעורער וסיימה את הטיפול בהרגשה טובה ומאוזנת יותר.

מסקנה: במידה והחלטת להפסיק עם התרופה האנטי דיכאונית יש לעשות זאת בהדרגה ודיקור בהחלט יכול לעזור עם תסמיני הגמילה. כמו כן, רצוי לעבוד על השורש שגרם לדיכאון ולנקות אותו.

דיכאון כתוצאה מנטילת תרופות שונות:

מלבד גלולות למניעת הריון שידוע שיכולות לגרום לתופעה של דיכאון, יש תרופות אחרות שיכולות לגרום לדיכאון. מניסיוני, היו כמה וכמה מטופלים שחוו דיכאון כתוצאה מנטילה של תרופה מסוימת ומשהפסיקו הרגשת המלנכוליה חלפה (ליריקה – למשל).

כיצד אפשר לעזור בדיכאון וחרדה בשיטות אלטרנטיביות?

התמודדות עם דחק כרוני (הגורם לחרדה ודיכאון) בעזרת שליטה על קוהרנטיות קצב הלב.

במרכז HeartMath Institute, בבולדר קריק שבקליפורניה חוקרים את קוהרנטיות קצב הלב (מחזוריות ההאטות וההאצות של קצב הלב) ונמצא כי במצבי דחק, חרדה, עצבות, דאגה, דיכאון וכעס השתנות קצב הלב בין שתי פעימות הנה כאוטית. במצבי רווחה, שמחה, אהבה, הבעת חמלה והכרת תודה – השתנות זו הופכת להיות קוהרנטית. כלומר מחזוריות ההאצות והאטות של קצב הלב אחידה (16).

עפ"י מחקרים של HeartMath Institute, בתרגול טכניקת נשימה יש למקד תשומת הלב בעצמנו ולהוציא עצמנו מהעולם החיצון ולהתנתק מהדאגות. יש להתחיל בנשימות אטיות וארוכות ולאחר כמה שניות שהתרכזנו בשאיפה ובנשיפה להעביר באופן מודע את תשומת הלב לאזור הלב ולדמיין שאתם נושמים דרך הלב. דמיינו שהשאיפה מעניקה ללב חמצן והנשיפה גורמת לו ללב להיפטר מהפסולת כך שהלב נשטף באוויר צלול, מטהר ומרגיע. אח"כ יש להתחבר לתחושה של חום, התפשטות והתרחבות המתפתחת בחזה שלכם. במחקר שפורסם ב American college of Cardiology, הראו כי עצם ההיזכרות ברגש חיובי או דמיון של מצב נעים גורם במהירות למעבר השתנות קצב הלב לשלב קוהרנטיות (17). ככל שאנו מאמנים את עצמנו בטכניקה זו של נשימה, וממקדים את תשומת הלב בלב ובהרגשה הפנימית הטובה ולא נותנים למחשבות שליליות ולדאגות להסיח את דעתנו כך נעשה קל יותר להביא את עצמנו לידי קוהרנטיות ולהתמודד במצבי דחק יום יומיים. מחקרים שונים מצביעים כי בשיטות מדיטציה שונות אפשר להגיע לתוצאות דומות של הפחתת חרדה ופאניקה.

טיפול בטראומה כאשר היא המקור לדיכאון ולחרדה.

בעבור אלה מבנינו שנפגעו מאירוע טראומתי ושצלקותיהם טרם הגלידו, הסתכלות פנימה עלולה להיות כואבת. הדבר קורה לרוב בעקבות טראומה וידוע שצלקות שנותרו במוח מאירועים קשים אינן נמחקות בקלות. גם אם המטופלים מודעים לכך שכבר אינם בסכנה הם אינם מרגישים זאת. פסיכיאטרים מכירים היטב את התסמונת הפוסט טראומתית ויודעים שתסמונת זו קשה מאוד לטיפול ודיבור על האירועים הטראומתיים לא יביא להקלה. 2 שיטות שנחשפתי אליהן יכולות לסייע כאשר מדובר ב- PTSD (תסמונת פוסט טראומתית).

עפ"י ספרו של הפסיכיאטר ד"ר דויד סרוואן שריידר "ללא פרויד ללא פרוזק", בשיטת ה- EMDR – הקהיה שיטתית ועיבוד מחדש של הזיכרון הטראומטי באמצעות תנועות העיניים. אפשר להשוות תנועות העיניים לאלו המתרחשות באורח ספונטני בזמן החלום. מחקר שפורסם בשנת 1995 אודות 80 מטופלים שחוו טראומות רגשיות משמעותיות. במחקר זה 80% מהמטופלים חדלו להראות תסמינים פוסט טראומתיים בתום 3 פגישות. (18)
תהליכים טיפוליים בסם MDMA הידוע כחומר הפעיל בסם המסיבות אקסטאזי בליווי פסיכותרפיה. במחקר על 19 מטופלים שסבלו מתסמונת פוסט טראומתית שלא הגיבה לטיפולים שונים, נמצא שאצל 89% ממטופלים אלו שקיבלו את הסם עם פסיכותרפיה לאורך זמן, היה שיפור משמעותי בתסמינים של ה-PTSD (תסמונת פוסט טראומתית).(19)

טיפולים באקופנטורה (דיקור) לחרדה ודיכאון

עם היסטוריה בת 5,000 שנה, הדיקור הוא ככל הנראה הטכניקה הרפואית הישנה ביותר שעסקו בה באופן מתמשך על פני כדור הארץ. בשנת 1978 פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח המכיר רשמית בדיקור כפרקטיקה רפואית יעילה ומקובלת. למרות שנכון להיום, אין מספיק מחקרים ברמה גבוהה כפלי סמיות, המעידים על יעילות האקופנטורה בטיפול בדיכאון וחרדה, יותר ויותר אנשים מגיעים לטיפולים ברפואה סינית כדי לטפל בתסמינים אלו. מניסיוני דיכאון וחרדה מגיבים יפה לדיקור. דוגמאות: מטופלת שהחלה לסבול מחרדות וכתוצאה מכך החלה ליטול ציפרלקס. כבר לאחר נטילת הכדור הראשון היא חוותה חרדה גדולה והחליטה לא להמשיך לקחת את הכדורים. בטיפול במטופלת זו איזנתי בעיקר את מרידיאן הכבד וכתוצאה מכך התקפי החרדה ורמתם ירדו באופן דרמתי. במקרה אחר היה בדיכאון הורמונלי כחלק מPMS – תופעה של דיכאון קצר לפני המחזור החודשי. הטיפול בדיכאון של לפני המחזור היה בעזרת דיקור המאזן בין מרידיאן הלב והכבד. היתרון בטיפול בדיכאון בדיקור הוא יעילות בטיפול ללא תופעות לוואי.

מאמץ פיזי מתמשך למיגור הדיכאון

אחד המאפיינים של דיכאון הנו זרם של מחשבות פסימיות, שליליות המורידות בערך עצמנו. אנו שקועים במחשבות: "לעולם לא אצליח, אני מכוער, אני לא מספיק חכם, אנשים לא אוהבים אותי, לא מגיע לי להיות נאהב, אני תמיד מאכזב את כולם… ועוד…" השינון בראש של מחשבות אלו מטפח את הדיכאון ויש צורך להפסיק רצף מחשבות אלו. בזמן מאמץ פיזי מתמשך – יש בכוחנו להפסיק, זמנית לפחות, את אותו זרם מחשבות שליליות. די להפנות את תשומת הלב לנשימה, לצעדים על הקרקע או למחשבה על היציבה וכך המחשבות השליליות ייעלמו מעצמן. רוב הרצים מסבירים שלאחר 15 או 30 דקות של מאמץ הם נכנסים למצב של מחשבות חיוביות ספונטניות. הם מודעים פחות לעצמם ונותנים לקצב המאמץ להנחות אותם. נהוג לכנות זאת ה"אקסטזה של הריצה". סיפור מקרה: מטופלת שלי נוטה לסבול מדיכאון, בעבר נטלה ציפרלקס והפסיקה והדיכאון היה בשליטה. היא התגוררה בפאריס לתקופה מסוימת והחלה לסבול מדיכאון. היא מתארת שהחלה ללכת.. פשוט החלה ללכת הליכה ממושכת ברחובות פאריס וזה "הוציא" אותה מהדיכאון.

במחקר, בנושא הטיפול בדיכאון באמצעות ריצה ובאמצעות תרופה נוגדת דיכאון (לוסטרל). בתום 4 חודשי טיפול, המטופלים של 2 הקבוצות הרגישו טוב באותה מידה. נטילת התרופה לא סיפקה יתרון מיוחד ביחס לעיסוק הקבוע בריצה. גם נטילת התרופה נוסף על הריצה לא הוסיפה דבר. לעומת זאת כחלוף שנה היה הבדל משמעותי בין שני סוגי הטיפולים: יותר משליש מהמטופלים שטופלו בלוסטרל שקעו שוב בדיכאון. בעוד 92% מאלה שטופלו באמצעות ריצה עדיין הרגישו מצוין (הם הרגישו חיובי להמשיך לעסוק בפעילות גופנית גם לאחר סיום המחקר) (22). במחקר אחר הראו שלא חייבים להיות צעירים ובריאים כדי להפיק תועלת מפעילות פיזית. שכן להליכה מהירה של 30 דקות בלבד, 3 פעמים בשבועת הייתה השפעה זהה זו של נטילת תרופה נוגדת דיכאון (23).

האהבה הינה צורך ביולוגי

בעבור היונקים המגע הרגשי מהווה צורך ביולוגי ממשי בדומה לחמצן ולמזון. כמו שהוכח שתינוקות קטנים לא יתפתחו כראוי ללא מגע אנושי, כך הראו שההישרדות של מבוגרים שחיים בגפם נמוכה בהרבה מהישרדותם של אותם גברים באותו גיל שרעייתם הייתה עדיין בחיים. המגע האנושי, הצורך בחיבה, התחושה שאנו חשובים למישהו וקבלה של מגע פיזי לבבי חיוני למניעה של דיכאון וחרדה.

סיכומו של דבר:

כיום אנו נמצאים בעיצומה של תנועה כלל עולמית לקראת "אינדיבידואליזם או התפתחות אישית". הערכים העיקריים הנם אוטונומיה, עצמאות, חירות וביטוי עצמי. פרסומאים משתמשים בכרזות הגורמים לנו לעודף תשוקות ומאוויים המטרידים את הנפש. ככל שאנו מתקדמים בכיוון החירות העצמית אנו מבינים שיש מחיר לעצמאות. המחיר הוא הבדידות ואובדן המשמעות. ככל שאנו מבודדים ועצמאים נראה כי שיעורי הדיכאון צומחים. לעומת זאת ככל שאנו משולבים יותר בקהילה, נותנים מעצמנו מהזמן שלנו לטובת עניין שלא נקבל ממנו תמורה חומרית, אנו עושים פעולה חשובה לשיכוך תחושת הריקנות. התנדבות קהילתית כלשהיא יכולה לגרום לנו לחוש פחות בודדים חרדים ומדוכאים.

עפ"י הטאואיזם יש להזין את החיים ע"י הרגעת הנפש ולהימנע ממחשבות מטרידות. החכמים הסיניים הטיפו לחיים שקטים עם מעט תשוקות כדי לשמור על נפשו של אדם וולמנוע מחלה. כדי להגיע לשקט נפשי החכמים הסיניים דגלו ב-3 עמדות בסיסיות:

הימנע ממחשבות יתר
הימנע מהשתוקקות ומאוויים מופרזים.
הימנע ממחשבות המסיחות את הדעת.

http://www.medicalnewstoday.com/releases/267579.php
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15671130 http://www.nutritionjrnl.com/article/S0899-9007(00)00327-0/fulltext

גלית ברכה רפואה סינית

התמחות בסרטן ואסטמה

About admin

כתיבת תגובה לבטל